_edited.png)
"אתה לא צריך מומחה, יש לך את המומחים הכי גדולים כאן בקבוצה"
- זו היתה התגובה באחת מקבוצות הפייסבוק כשחבר קבוצה ביקש המלצה לתזונאי שמתמחה בתזונה דלת פחמימות כדי לאזן את הסוכרת שלו. אחרי שראיתי מגוון תגובות כאלה נערמות באותה קבוצה וברבות אחרות העוסקות בתזונה דלת פחמימות, החלטתי לכתוב כעל זה פוסט שלם, כי במצב כזה אני חושבת שאסור לשתוק..
גילוי נאות:
1.אני בעצמי מנהלת שתי קבוצות פייסבוק (קבוצת דלי פחמימות ישראל וקבוצת צום לסירוגין), אז אי אפשר להאשים אותי בחוסר הבנה של מנהלי אותה קבוצה, שרוצים לפתח ולשמור על קבוצה שוקקת, מגובשת וחמה.
2. אני מודעת ומסכימה עם העובדה שלצערי כמות התזונאים שמבינים ממש לעומק בתזונה דלת פחמימות, תזונה קטוגנית וכל התהליכים הביוכימיים, הפיזיולוגיים והתזונתיים המעורבים בה עדיין לא גדולה (אבל גדלה מיום ליום), אך קיימת.
ויחד עם כל אלה, אני רוצה להסביר לכם איזה הבדל גדול יש בין "מומחים" לבין "מטפלים".
מהו מומחה?
מומחה הוא מישהו שמכיר תחום מסויים לעומק. אם אני יודעת להכין היטב סלט - סימן שאני מומחית (מטעם עצמי אומנם) להכנת סלט. מומחה יכול להיות פרופסור, חוקר, רופא, תזונאי, מהנדס גרעין, אינסטלטור, מנהל קבוצה או מומחה מטעם עצמו.
מומחה לתזונה מסויימת יודע דבר אחד טוב: לתת ולחלוק ידע. (אפילו בואו נתעלם שנייה מהשאלה מהם מקורות הידע שלו... כי אם הוא הרזה בתזונה מסויימת ועכשיו הוא קורה לעצמו מומחה בזכות זה, אז הוא מומחה למה שהתזונה הזו עושה לו אישית ואין לו הרבה ידע על מה התזונה הזו עושה לאחרים או מה השלכותיה על מישהו מחוץ לעצמו...). ידע, אגב, זה נפלא, אבל מחסור בו הוא לא מה שמונע מרוב האנשים להצליח בתהליכי שינוי הרגלי אכילה ואורח חיים שלהם. רובנו יודעים. ואם איננו יודעים - אכן יש הרבה מידע (אף שחלקו מעוות לגמרי) ברשת. אבל רובינו לא עושים. כי יש הבדל עצום בין הידע לעשייה. ההבדל הוא במוטיבציה וברגש.
וכאן נכנסים מטפלים. מטפל אמיתי הוא מישהו שלפני הכל רואה את האדם שמולו כפי שהוא. התפקיד של המטפל הוא לשים את האגו שלו בצד ולראות את המטופל בצורה מאפשרת, מאמינה, לייצור עבורו מרחב מכיל ובטוח וללוות אותו צעד צעד לשינוי - שמותאם לו אישית.
וכשאנחנו אומרים אישית - אנחנו מתכוונים לא רק בתזונה. תזונה היא לא רק האוכל שלנו. תזונה קשורה לאיך שאנחנו חיים, לסדרי העדיפויות שלנו, לאמונות והשיכנועים שלנו, למחשבות המכשילות שלנו ולמוטיבציה והאנרגיה הכללית שלנו. כל אלה זוכים למענה, טיפול וליווי בטיפול אישי על ידי מטפל. ואין שום דרך לעשות את זה בקבוצת פייסובק מסיבה מאוד פשוטה: יש הבדל גדול בין המרחב וההרגשה הנוצרים במפגש אנושי אמיתי (גם אם הוא קבוצתי כמובן) לבין קבוצת פייסבוק. המרחב הטיפולי הזה מעצמו יוצר הרבה פעמים שינוי. ישנן טכניקות רבות להזיז מטופל לשינוי במסגרת טיפולית שלא יכולות לבוא לידי ביטוי בצורה לאה בקבוצות פייסבוק. מה גם שלרוב הקבוצות האלה לא מנוהלות על ידי מטפלים מוסמכים.
הבדל נוסף בין מומחים בקבוצות פייסבוק לבין מטפלים אמיתיים הוא תחום האחריות. איך זה שבחלק מקבוצות הפייסבוק יעודדו אתכם להמשיך עם התזונה גם אם מתגלות בעיות? מסיבה מאוד פשוטה: לרוב, לעונים בקבוצות פייסבוק אין אחריות משפטית על השואלים. אם אישרת את אחת ההצהרות שמופיעות בפוסט הפותח או בכניסה לקבוצה (דוגמת "אתה מודע לכך שהקבוצה לא נושאת אחריות רפואית ויש להתייעץ עם הרופא במידה ובלה-בלה-בלה...") אז כל העונים בקבוצה, לרבות כל ה"מומחים" פטורים מאחריות רפואית ומשפטית.
ברגע שנכנסת אחריות משפטית מתחילים להסתכל על הדברים לגמרי אחרת: מתחילים לחשוב גם מה הסיכון של העצה שלי, לא רק היתרון שלה. כמאמר היפוקראטס: "ראשית המנע מלעשות נזק".
ולמטפלים שתפנו אליהם יש אחריות משפטית עליכם. הם לא רוצים להזיק לפני שהם רוצים להועיל. למשל, בחלק מהקבוצות לתזונה קטוגנית בארץ או בחו"ל - ישכנעו אתכם שזו התזונה הטובה ביותר שיכולה להיות ושאפילו תינוקות יכולים לאכול תזונה קטוגנית ובעצם אפילו תינוקות נולדים בקטוזיס. אני תומכת גדולה של התזונה הקטוגנית (אני בעצמי אוכלת לפיה). יחד עם זאת, אין תזונה אחת שמתאימה לכולם. אין חיה כזו. יש אנשים או מצבים בחיים שאנחנו לא בטוחים שזה יועיל, או לפחות לא ברור מה ההשפעה האמיתית שלה, ויש מצבים שזה אף עלול להזיק. לדוגמא, ראיתי כבר אנשים שהתזונה הזו מעלה אצלם אנזימי כבד. האם זה זמני? האם זה מזיק? ואולי זה חלק מההתרגלות לתזונה הזו? אנחנו לא יודעים! אין מחקרים על זה! אבל כשיש לך פטיש (=סוג תזונה שאתה נלהב לגביו ומאמין בו ולא מכיר תזונות אחרות לעומק עם יתרונותיהן וחסרונותיהן) כל דבר ייראה כמו מסמר. כי אין לך כלים אחרים. אבל בחלק מהקבוצות הקטוגניות ימליצו לכם להמשיך עם התזונה למרות כמה סימנים מדאיגים "כי זה הכי בריא". אך מאיפה להם לדעת? מכמה מקרים שקרו בקבוצה? ואולי יש לזה השלכות שאנחנו לא יודעים עליהן שעוד לא התגלו פשוט כי זה עוד לא נחקר? לא שווה לשקול גם את הסיכון ולא רק את הסיכוי? לא בהכרח, אם אתה מקשיב רק לקבוצות פייסבוק.
כשמטפל רציני בא לתת המלצות הוא יתחקר אתכם על הכל: כן - גם תזונה! אבל גם בדיקות דם, תרופות, היסטוריה רפואית ומשפחתית, מצב נפשי, כל תוספי התזונה שאתם לוקחים, מהם סדרי העדיפויות שלכם, מה מניע אתכם לפעולה, מה עוצר אתכם, מה הכי טוב לכם לאור כל האמור לעיל (ולא לאור תבנית תזונה ספציפית שהוא ננעל עליה), מה ניסיתם בעבר, מה עובד לכם, מה נוח לכם.
והכי חשוב - הוא יסתכל לכם בעיניים ובלב.
ואת זה שום מומחה בפייסבוק לא יתן לכם.
אז בפעם הבאה שאתם רוצים ליווי תזונתי אישי - חפשו את אותם המטפלים שייראו אתכם. אלה שהם עם הידע הרפואי העדכני, והתמקצעות בסוג התזונה שאתם מחפשים, אבל לא נשלטים על ידי פרדיגמה כלשהי, ומתאימים את התזונה אישית לכם, ולא אתכם לתזונה.
עם מטפלים כאלה ייתכן שתלכו רחוק הרבה יותר מאשר עם כל קבוצה פייסבוקית.