טיפול באכילה רגשית

הדרך להחזיר את האוכל להיות רק... אוכל!

 

 

 

אתם אוכלים מתוך שיעמום? עייפות? תסכול?

אתם מנשנשים בערב סתם כי "יש לך צורך בפה"?

ואולי כשאתם פותחים את חבילת העוגיות אתם לא מצליחים לעצור, וממשיכים משם גם לשוקולד ולגלידות..?

סימן שאתם אוכלים מסיבות רגשיות.

 

 

אכילה רגשית היא אכילה שמנותקת מהצרכים הבסיסיים של הגוף (רעב ושובע)

ונובעת מכל רגש או מכל צורך אחר שלא מקבל מענה. 

 

והינה מה שחשוב מאוד לדעת על אכילה רגשית:

זו לא אשמתכם! 

 

אני חוזרת על זה כי זה ממש לא ברור מעליו:

זו לא אשמתכם!

 

 

החברה רגילה לראות באנשים שאוכלים רגשית "חסרי כוח רצון".

אבל מעבודתי עם רבים שסובלים מכך אני יכולה להגיד דבר אחד: הדבר האחרון שניתן להגיד על אנשים שאוכלים רגשית הוא שאין להם כוח רצון.

 

אתם לא אשמים בדפוסים שהוטמעו בכם בעבר, במצבים כואבים שחווית שבהם קישרתם את האוכל לנחמה... ייקח לכם יותר מדי כוח רצון להתנגד להם לאורך זמן, ולכן כוח הרצון לא קשור לכך.

​

 

 

 

למה להפסיק את זה?

 

1. כי זה פוגע לכם במשקל ובבריאות

האכילה הרגשית גורמת להתעלמות מוחלטת מהצרכים האמיתיים של הגוף (רעב ושובע), וגם הגוף משלם על כך מחיר כבד - עליה בסוכר, כבד שומני ועוד. גם אם אתם אוכלים מלפפון כדי להרגע, זה עדיין אכילה רגשית אם זה נעשה שלא מתוך רעב ושובע.

זאת כיוון שרעב זה דרכו של הגוך להגיד: "אני צריך משהו".

אם אין רעב, סימן שמבחינת הגוף הוא אומר: "אני לא צריך כלום, תתעסקי עם העניינים האחרים בחייך". בשלב זה אם אתם אוכלים - גם אם זה האוכל הבריא בעולם - אתם עדיין יוצרים מעמסה על הגוף, כי זה מיותר מבחינתו.

 

2. כי זה מונע ממכם להיות מאושרת יותר 

אכילה רגשית היא כמו סוג של סם ממסך שלא נותן לכם לראות בבהירות את חייכם ולעשות בהם את השינוים שיעשו אותכם מרוצים ואותנתיים יותר.

 

3. כי זה גורם לכם לייסורי מצפון ורגשות אשם!

האכילה הרגשית מורידה את הבטחון העצמי שלכם, את תחושת המסוגלות העצמית שלכם, גורמת לכם להתייחס אל עצמכם בצורה לא מכבדת ופוגעת בתחומים רבים אחרים בחיים (נסו להיזכר אם למשל עדיין רציתם לעשות אהבה עם בן/בת זוגכם לאחר שאכלתם חבילה שלמה של עוגיות וחבילה שלמה של רגשות אשם לאחר מכן...).

 

 

 

אני בטוחה שמגיע לכם הרבה יותר מזה!

 

 

אז תכלע'ס - מה עושים?

מתכנתים מחדש את תת-המודע!

​