פלאפון: 054-5933648

כתובת: עמק איילון, מודיעין

 כל הזכויות שמורות לרותי פינק©

צרו קשר

מיקום הקליניקה: סקייפ בכל רחבי העולם

ומודיעין, רחוב עמק איילון 21

שם סקייפ לטיפול בסקייפ: rutifink

 fink.ruti@gmail.com  |  טלפון: 054-5933648

כל הזכויות שמורות לרותי פינק. 

לתקנון האתר

  • רותי פינק

איך לדבר עם ההתנגדות הפנימית



הדבר הראשון שעלה לי כשחשבתי לפני זמן מה על הורדת כמויות האוכל היה "מחסור. אני לא רוצה לחיות במחסור!"

חייכתי לקול הזה וחיבקתי אותו.

הבנתי שהקול הזה עולה כי הוא רוצה לשמור עליי, לא כי הוא אוייב. לשמור עליי מפני רעב אמיתי, הישרדותי, כמו שהיה פעמים אינספור בהיסטוריה האנושית. הקול הזה הוא קול הזיכרון ההיסטורי והגנטי שיושב בתוכי, שזוכר את הרעב שחוותה סבתא שלי במלחמת העולם השניה, שזוכר את כל הפעמים בהיסטוריה האנושית שמחסור היה נפוץ יותר מהשפע. אלה זכרונות שבאמת יושבים בשדה האנרגטי שלנו ומפעילים אותנו, גם אם הם לא מתאימים לזמננו אנו.

"הכוונה היא לא להחיל על עצמי עוד הגבלות", הבטחתי לו, "הכוונה היא להיות מאוד מדוייקת עם הכמויות שאני אוכלת."

"אבל יהיה לך מעט אוכל!" התרעם הקול הזה. הוא עדיין חשש.

"אני מבטיחה לך", אמרתי, "שכמות האוכל תהיה מספקת ואני לא אלך רעבה. אבל יש הבדל גדול בין להגיע לסיפוק מדוייק עם האוכל לבין להגיע למלאות ולעודף."

"מה ההבדל?" הוא שאל בחשדנות.

"ההבדל הוא שמחסור זה להיות רעבה פיזית רוב הזמן." עניתי ברוגע, "ואילו אני רוצה לאכול רק כשאני רעבה, לא להרעיב את עצמי. אבל לעצור בדיוק כשהרעב נעלם, לא להגיע למלאות או שובע. כי זה העודף."

"אבל עודף מגן עלייך מפני מחסור!" הוא הזדעק, מזועזע. "אני חושש שתגיעי להרעבה! וחוץ מזה, אוכל הוא שפע, ולאכול פחות זה כמו לוותר על שפע!"

זה נשמע מצחיק אבל זה משהו שאני מוצאת גם אצלי וגם אצל הרבה מטופלים שלי באמונות שיושבות בתת המודע, לא משנה באיזה משקל הם.

בשלב הזה עליתי לגל התטא במוח וביקשתי לקבל פרספקטיבה רחבה למהו שפע. מה שעלה היה הגדרה מעניינת לשפע: "שפע זה היכולת לבחור מבין כל סוגי המאכלים את מה שהכי מדוייק לך בלי הגבלה ובלי לתייג מאכלים כרעים. שפע הוא אינו הרצון להתמלא בהם בכמות עודפת וגם לא להיות במשקל עודף. משקל עודף בעולם המערבי הוא סימן למחסור (רגשי או כספי) ולא סימן לשפע, כפי שהיה במאות הקודמות".

מיד עשיתי הטמעה של הפרספקטיבה הזו בתת המודע שלי ועשיתי לי שינוי אמונות בעזרת גל התטא בתת המודע.

לאחר מכן חזרתי אל הקול החרדתי שבתוכי. "קול יקר", אמרתי בליבי, "האם זה מרגיע אותך?"

"כן" הוא נשם לרווחה. "אבל תיזהרי, אני רוצה לוודא שאת אכן בקו השפע".

"נהדר!" סיכמתי, יודעת שכעת הקול הזה הפך להיות מה שיעזור לי לדייק את הבחירות שלי מול האוכל במקום להיות בהתנגדות להורדת כמויות.

וכך היה.


2 צפיות